ביאור:בראשית ב ד
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ב ד.
|
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. |
| -- בראשית ב, ד |
בריאה שניה
[עריכה]פרק ב (החל מפסוק ד) הוא סיפור חוזר של הבריאה, בשינויים רבים, ואפילו בהיפוך. מדוע נכתב הסיפור הזה בשנית?
- תשובה פשוטה - בסיפור השני מוסיפים פרטים רבים שלא נמצאים בסיפור הכללי של בריאת העולם בשישה ימים. זה הסבר אפשרי, אולם אז מתעוררת שאלה מדוע הכתוב לא המשיך מפרק א, דילג בפרק ב על הפסוקים א, ד-ו ויצר המשכיות ספרותית.
הסיפור השני מתחיל במילה "וַיְכֻלּוּ", וגם ההמשך מדגיש: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (ביאור:בראשית ב ב).
ההדגשה על המילה "וַיְכֻלּוּ" רומזת שבאמת אלוהים גמר, סיים, תם ונשלם, השלים, שם סוף לכל העבודה של בריאת העולם/היקום.
אלוהים ברא את "הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" - אולם ברגע זה, אחרי יום המנוחה, יום השבת (ביאור:בראשית ב ג), מתחילה בריאה חדשה ונוספת, ככתוב: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" (ביאור:בראשית ב ד).
כיוון שאוצר המילים היה מוגבל ליכולת ההבנה של בני אדם, לכן לפי הכלל הידוע: [[w:דיברה תורה כלשון בני אדם|]], המילה 'יום' של בריאת העולם אינה היום שלנו, כי השמש נוצרה ביום הרביעי, 'המים' של (בראשית א ב): "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", אינם אדים, מים או קרח שלנו. בצורה זאת גם המילה 'ארץ' משמשת לדברים שונים: כל מוצק בחלל הוא ארץ להבדיל ממים, או כדור הארץ שלנו.
כלומר אלוהים כילה לעשות את היקום, צמחים וחיות ברחבי היקום, זכר ונקבה בכוכבים אחרים, ועכשו הוא מגיע לבריאת האדם על הארץ שלנו, כדור הארץ. ולכן סדר הבריאה הוא שונה. אלוהים מתחיל ליצור גן חממה, ובתוכה הוא:
- יצר, ולא ברא, ככתו (בראשית ב ז): "וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם"; להבדיל מבריאת היקום, (בראשית א כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ".
- נטע, הצמיח, ולא ברא בדברו, ככתוב (בראשית ב ח): "וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן", (בראשית ב ט): "וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ"; להבדיל מבריאת היקום, (בראשית א יא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי".
ההבדל מראה שהבסיס לצמחים ולאדם כבר היה קיים, וכאן אלוהים רק עושה העתק נוסף.
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם
[עריכה]בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם
[עריכה]בסיפור הבריאה מופיעים שני סיפורים.
- הסיפור הראשון בפרק א הוא יותר מדעי, ומסודר בצורה שמתאימה בדיוק מדהים לתהליך של יצירת היקום כפי שידוע לנו, מהמפץ הגדול עד היום.
- הסיפור השני בפרק ב הוא יותר יחודי לכדור הארץ שלנו. היקום כבר נוצר, עכשו אלוהים מפנה את תשומת ליבו לכוכב הקטן שלנו במערכת השמש, והוא מתחיל את הבריאה כאן. סדר העניינים שונה, כי אלוהים רק צריך להשתמש בדברים שהוא כבר יצר במקומות אחרים. אלוהים מתחיל עם חממה מוגנת, גן עדן, ושם הוא יוצר את האדם, ומשם הכל מתפתח ומתפזר על כדור הארץ.
אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ ... אֶרֶץ וְשָׁמָיִם
[עריכה]ניתן לראות שהעורך לא היה בטוח מה קרה קודם: שמים או ארץ, ולכן בפסוק אחד אנו מוצאים: "הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" ובהיפוך "אֶרֶץ וְשָׁמָיִם".
כמובן שלא ברור לנו מה פרוש המילים:
- ארץ - האם זה הכדור שלנו, או כל מוצק בחלל הוא ארץ.
- שמים - האם זה כל גז בחלל או הריק המחולט בין החומרים.
ניתן להבין שהגזים והמוצקים נוצרו ביחד והתפזרו בריק, כוכבים וגלקסיות נוצרו, שמשות וכוכבי לכת לאין מספר נוצרו, ואפילו בני אדם: "זָכָר וּנְקֵבָה" (ביאור:בראשית א כז) נוצרו בכוכבים ההם. כדור הארץ שלנו נוצר רק בשלב מאוחר יותר, בליוני שנים לאחר המפץ הגדול. הכדור היה רק גוש לבה לוהטת עם אטמוספירה דלילה שנמלטה לחלל, ללא שמים או מים.
השימוש החוזר במילה "בְּהִבָּרְאָם" לאומת "בְּרֵאשִׁית בָּרָא" (ביאור:בראשית א א) מראה שזאת בריאה שניה. בבריאה הראשונה השמים (ביום השני) קדמו ליבשה (ביום השלישי). אבל בפרק א מדובר בבריאת כל היקום. לאחר ששמים וכוכבים וכל צבאם כבר נוצרו (ביאור:בראשית ב א), אלוהים מתחיל עם כדור הארץ ככתוב. וכך מופיע שהיו שמים וארץ במקומות, אבל כאן על כדור הארץ, הארץ קדמה לשמים.
תוֹלְדוֹת
[עריכה]"תוֹלְדוֹת" - היסטוריה, תהליך מתקדם, מה מוליד את מה, פועל יוֹצֵא, תּוֹצָאָה.
המילה הזאת נפוצה בעיקר בחמשה חומשי תורה, ובדברי הימים לנושאים הקשורים לתקופה.
- "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ" (ביאור:בראשית ו ט).
- "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח" (ביאור:בראשית יא כז).
- "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק" (ביאור:בראשית כה יט).
לרוב הפתיחה הזאת מקדימה לסיפור צאצאיו של האדם.
ניתן להבין שהמילה "תוֹלְדוֹת" היא הצורה המקראית לתאור של אבולוציה, וקיום המצווה: "פְּרוּ וּרְבוּ" (ביאור:בראשית א כח).
השימוש בפועל סביל, מראה שזה תהליך אקראי שקורה מעצמו, ובהתאם ליכולת לשרוד בתנאים משתנים, מתרבה לצורות רבות ומגוונות.
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם
[עריכה]המשפט "הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" נותן את ההרגשה כאילו שכל זה נוצר מעצמו. אלוהים התחיל את התהליך, ואחר כך הדברים מתגלגלים מעצמם. גלקסיות נוצרו, גלקסיות התנגשו, כדורי ברזל נלכדו במערכת השמש, אחד מהם הוא כדור הארץ. הכדור התקרר וחיים פרצו או נחתו על כדור הארץ, והסימפוניה הזאת של חיים - צמחים וחיות - מלאה את הארץ.
בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם
[עריכה]אולם כדי שלא נחשוב שהכל קרה מעצמו, העורך מיד מוסיף שאלוהים עשה זאת: אם לאורך כל הדרך, או רק בתנופה הראשונית של הקמת חוקי הטבע.